מאת: בלה לוין, תל אביב
(מקור ללא תרגום)
נולד בקורוב, דור שלישי.היה איש ירא שמים ונמנה עם חסידי הרבי מסוקולוב. בצעירותו למד תורה אצל רבו ר' יאנקל פלדברג. בלילות היה ר' דוד צבי הולך לרבו להעירו משנתו ללכת לבית המדרש ללמוד תורה. בגיל 18 נשא לאשה את גיטל לבית קירשנבוים, תיבדל לחיים ארוכים. אחרי נישואיו המשיך ללמוד בבית המדרש מכיון שהיה סמוך על שולחן חותנו ודאגת הפרנסה לא היתה עליו. לאחר שנולדו לו שני ילדים התחיל לדאוג לפרנסת משפחתו. נסע לרבי לשאול בעצתו, הרבי יעץ לו להתחיל במסחר. בתחילה פתח חנות. משלא הצליח במסחר התחיל לעבוד אצל אביו, שלימדו את מקצוע הנגרות.
נולד בקורוב, דור שלישי.היה איש ירא שמים ונמנה עם חסידי הרבי מסוקולוב. בצעירותו למד תורה אצל רבו ר' יאנקל פלדברג. בלילות היה ר' דוד צבי הולך לרבו להעירו משנתו ללכת לבית המדרש ללמוד תורה. בגיל 18 נשא לאשה את גיטל לבית קירשנבוים, תיבדל לחיים ארוכים. אחרי נישואיו המשיך ללמוד בבית המדרש מכיון שהיה סמוך על שולחן חותנו ודאגת הפרנסה לא היתה עליו. לאחר שנולדו לו שני ילדים התחיל לדאוג לפרנסת משפחתו. נסע לרבי לשאול בעצתו, הרבי יעץ לו להתחיל במסחר. בתחילה פתח חנות. משלא הצליח במסחר התחיל לעבוד אצל אביו, שלימדו את מקצוע הנגרות.
חיה צימרמן זילברברג, בתו של דוד הרש וגיטל, חיה בישראל
ר' דוד צבי שאף לעלות לארץ ישראל עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, אולם בשל כל מיני קשיים בימים ההם, לא ניתן לו הדבר. תיכף לאחר מלחמת העולם הראשונה התחיל בהכנות לעלות לארץ. לאחר חג הפסח תרפ"א (1921) ארז את חפציו וכליו, עזב את עירו קורוב ויצא לדרך לא"י לבדו בהשאירו את כל משפחתו. בדרכו שמע על המאורעות שפרצו אז בארץ, אבל הם לא הפחידוהו כלל. הוא התעכב מספר חודשים בקהיר במצרים, עד שניתנה לו האפשרות לעלות לארץ. בהגיעו לארץ עלה מיד לירושלים והתחיל תיכף לבואו לעבוד במקצוע הנגרות בבית חרושת אמריקאי לרהיטים. מכספו הראשון שלח למשפחתו והתחיל עושה סידורים להעלות לא"י את כל משפחתו.
בעת ביקורו של הרבי מסוקולוב בירושלים, בשנת תרפ"ג היה ר' דוד צבי מבקרו יום יום ושואל בעצתו אם להעלות לא"י את שאר ילדיו. הרבי יעץ לו לעשות כן. כשחזר הרבי לעירו בפולין התעכב בקורוב. בתו בלה וחתנו דב (ברצ'ה) לוין באו אל הרבי לקבל דרישת שלום מהוריהם. הרבי קיבלם בסבר פנים יפות ומסר להם דרישת שלום ולשאלותיהם אם לנסוע לא"י יעץ להם הרבי לעשות כן. כך עשו. בשנת תרפ"ד (1924) חיסלו את עסקיהם בקורוב ועלו לארץ עם ארבעת ילדיהם הקטנים. בשנת תרפ"ה שלח ר' דוד צבי ז"ל דרישה לבנו משה לייב ז"ל (נפטר ביום כ"ט תמוז תשי"ג) ומשפחתו בת 3 נפשות, ברוסיה, והעלה אותם לארץ.
בשנים הראשונות לשבתו בארץ התגורר ר' דוד צבי ומשפחתו בירושלים, מדי שבת בשבתו היה הולך להתפלל לכותל המערבי. אולם, לאחר שהגיעו ילדיו והשתקעו בתל אביב עבר גם הוא לגור בתל אביב.
בת אחת שלו דבורה ובעלה משה וידר וילדיהם נשארו בחוץ לארץ. 3 פעמים שלח להם דרישת שלום, אולם הגורל התאכזר אליהם, הם נשארו בפולין ונספו בידי הנאצים יחד עם כל בני העיר קורוב.
ר' דוד צבי זכה לראות בתקומת מדינת ישראל ולעת זקנה קנה לו חלקת קרקע בהר הזיתים. ביום ה' תמוז תש"ט נפטר בשיבה טובה, בשנת ה-76 לימי חייו והובא לקבורה בהתאם לרצונו בירושלים, בבית הקברות הארעי בשייח' באדר (בגלל אי האפשרות לגשת להר הזיתים). הניח אחריו אשה, גיטל תבל"א, בנים ובנות, נכדים ונינים.
בעת ביקורו של הרבי מסוקולוב בירושלים, בשנת תרפ"ג היה ר' דוד צבי מבקרו יום יום ושואל בעצתו אם להעלות לא"י את שאר ילדיו. הרבי יעץ לו לעשות כן. כשחזר הרבי לעירו בפולין התעכב בקורוב. בתו בלה וחתנו דב (ברצ'ה) לוין באו אל הרבי לקבל דרישת שלום מהוריהם. הרבי קיבלם בסבר פנים יפות ומסר להם דרישת שלום ולשאלותיהם אם לנסוע לא"י יעץ להם הרבי לעשות כן. כך עשו. בשנת תרפ"ד (1924) חיסלו את עסקיהם בקורוב ועלו לארץ עם ארבעת ילדיהם הקטנים. בשנת תרפ"ה שלח ר' דוד צבי ז"ל דרישה לבנו משה לייב ז"ל (נפטר ביום כ"ט תמוז תשי"ג) ומשפחתו בת 3 נפשות, ברוסיה, והעלה אותם לארץ.
בשנים הראשונות לשבתו בארץ התגורר ר' דוד צבי ומשפחתו בירושלים, מדי שבת בשבתו היה הולך להתפלל לכותל המערבי. אולם, לאחר שהגיעו ילדיו והשתקעו בתל אביב עבר גם הוא לגור בתל אביב.
בת אחת שלו דבורה ובעלה משה וידר וילדיהם נשארו בחוץ לארץ. 3 פעמים שלח להם דרישת שלום, אולם הגורל התאכזר אליהם, הם נשארו בפולין ונספו בידי הנאצים יחד עם כל בני העיר קורוב.
ר' דוד צבי זכה לראות בתקומת מדינת ישראל ולעת זקנה קנה לו חלקת קרקע בהר הזיתים. ביום ה' תמוז תש"ט נפטר בשיבה טובה, בשנת ה-76 לימי חייו והובא לקבורה בהתאם לרצונו בירושלים, בבית הקברות הארעי בשייח' באדר (בגלל אי האפשרות לגשת להר הזיתים). הניח אחריו אשה, גיטל תבל"א, בנים ובנות, נכדים ונינים.
דוד הרש צימרמן ז"ל, נפטר בישראל. רעייתו גיטל חיה בישראל
------------------------------תוספת לספר------------------------------
כותבת אתי רבינוביץ נכדה של יוסף לוין:
בלה לוין זו אחות של אמא שלי, בעלה היה בן משפחת צימרמן.
הם גרו בתל אביב. הייתה לו חנות מכולת ברחוב פרץ חיות בתל אביב.
היו להם שתי בנות: אתי וציפורה ובן שנפטר בצעירותו ממחלה.
אח של בלהה לוין היה דב לוין ברצ׳ה. אבא של בלהה ושל ברצ׳ה היה יוסף לוין, סבא שלי.
ליוסף לוין היו ילדים משתי נשים. אחיות בלהה, בלומה, ציפורה (פייגה), לאה, וטובה. הם עלו לארץ מקורוב לפני קום המדינה, חמש אחיות. ברצ׳ה הוא האח הגדול שגם הוא עלה לארץ.
שאר בני המשפחה נספו בשואה.
יוסף לוין היה מוכר בקורוב כבעל בית חרושת לקאשה (כוסמת).
יש בארץ משפחה ענפה של נכדים, נינים ובני נינים של יוסף לוין.
(נוסף על ידי אתי רבינוביץ, 30-8-2024)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה