מאת: חיים טייכמן (חיים שמחה בן יהודית), תל אביב
מי לא הכיר את השם - אסתר חיה בת דינה?! ממש המפורסמת של העיירה שלנו. בעלה היה המלמד נח מאיר דבריס, הוא למד עם בחורים צעירים ממנו ולא ניצל, חלילה, את מעמדו. הוא החזיק את ידיו שלובות בשרוולים, וכאשר היה צריך להזכיר לילד להיות שקט, ללמוד או להיות מנומס ואיך להתנהג, הוא נתן לו דחיפה קלה עם המרפק, לא יותר.
אנחנו חוזרים לגיבורה הראשית שלנו, לאסתר חיה בת דינה. כאשה היא תמיד השתתפה בטקס ברית המילה, היא כרגיל, הגיעה מוקדם לפני בוא המוהל, בודקת את התינוק אם הוא ראוי לברית - אם הוא לא חולה. אם היא מצאה משהו לא בסדר דחו את הברית. כאשר המיילדת חשה חוסר ביטחון, היא חיפשה ומצאה עצה. היא קראה לבעל למטבח ופקדה עליו: לך קרא לכאן את אסתר! - איזו אסתר? - אסתר חיה בת דינה.
כאשר הבעל היה מגיע אליה בריצה, ולמרות שהיא בכלל לא הייתה כזו אדיבה, אבל במקרה כזה היא רצה כמו חץ מקשת. היא נכנסה, הורתה להפשיט את התינוק, הסתכלה היטב ושקעה במחשבות. אסתר אמרה:
"אני לא רואה שום דבר חריג ושונה מהרגיל"
ולאב אמרה:
"לך למאיר המוהל ותאמר לו שיבוא פעם נוספת ויראה את הילד, ותאמר לו שאני כאן".
הוא רץ למאיר המוהל ולא מצא אותו בבית. הוא רץ לבית המדרש. מצא אותו עטוף בטלית ותפילין.
"אסתר חיה בת דינה קוראת לך. עליך להגיע תיכף ומיד".
היא והוא הביטו שוב בתינוק, חשבו והתייעצו מה לעשות והחליטו שכן - הברית תתקיים במועד שנקבע ובמזל טוב.
היא דואגת לצניעותן של נשים צעירות
היא גרה בשכונת הויוויליצה. כדי להיכנס לבית שלה היה צריך לטפס על שלוש מדרגות - הקהל הצעיר סבל מהעליה במדרגות! האמת שרוב הזמן ישבה אסתר חיה על המדרגות ולא בבית עצמו, משם צפתה על הרחוב. הייתה לה עין חדה, כמו רב חובל של ספינה, או של ציפור ים, היא ראתה שם מרחוק את החתן והכלה לעתיד, הולכים לטייל, ראתה שהם הולכים קרוב מדי זה לזו, או שהם מסתכלים יותר מדי אחד על השניה. היא גם זיהתה שהנערה רק עכשיו התעוררה היום, יום שבת. עד מהרה היא הגישה תלונה ראויה להורי הזוג והורתה להעניש אותם.
עוגת חתונה ומצה שמורה
אסתר הייתה מומחית באפיית עוגות לחתונות ובבישול מאכלי בשר. לפני פסח היא התמחתה באפיית מצה שמורה, דבר שהתאים לבעלה נח מאיר דבריס בשותפות עם חיים יצחק המלמדים. חיים יצחק היה רגזן, תמיד כועס, עם מבט חד, אבל אל אסתר התנהג בכבוד. הקציר והאיסוף של החיטה בשדה היה חייב להיות תחת מנהיגותה ועיניה הפקוחות של אסתר. את המצות אפו בשותפות עם אהרון לייב קלפרמן. זמן רב לפני פורים החלה אסתר בהכנות לאפייה. ייחוס גדול היה למצות שלה - המשמרת. זה נחשב לתפקיד המרכזי. שמירה טובה על הקמח זה היה הדבר המייחד של המצות שלה. הוא יכול היה לאפות מצות לבד אבל נוכחותה של אסתר הפכה את המצה השמורה כשרה הרבה הרבה יותר!
גם הרב של קורוב העריך מאוד את המצות של אסתר. כאשר התקרב חג הפסח, היה הרב הראשון להגיע ולקנות את המצות של אסתר.
היא שייכת לחברה קדישא. זוכרת חטאים של כולם
היא הייתה שייכת לחברה קדישא. אם נפטרה אישה, והיה צורך לשלם לחברה קדישא מחיר הוגן עבור הקרקע, חיכו לאסתר. היא ידעה את החטאים של כל אחד ואחת בעיירה, היא זכרה את הכל ובנושא המחיר הייתה לה המילה האחרונה.
קרתה לה תאונה והיא שברה את הרגל. זה לא מנע ממנה לתת את הכבוד האחרון לנפטר, והיא המשיכה במו ידיה לקשור את הקשר האחרון בתכריכים של המת.
היא חייתה ומתה עם כל קדושי קורוב, נרצחה על ידי הרוצחים של היטלר.
================================
יוצאי קורוב בישראל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה