ארגון יוצאי קורוב ביקש ממני לייצג אותו בטקס עצוב ב"יד ושם" בירושלים.
זה היה טקס נטיעת עצים לזכרם של הנספים על ידי הנאצים ימ"ש. הטקס התרחש בין הרים סלעיים גבוהים. בתוך מערה עמדה המקהלה של רדיו "קול ישראל" ושרה. על במה טבעית מאבנים ישב הנשיא שלנו, יצחק בן צבי נ"י, ושרים נוספים. האורחים המכובדים ישבו בצד ימין. היה זה כבר לפנות ערב. תאורה מיוחדת האירה את השלטים עליהם נכתבו שמות המקומות בהם נרצחו יהודים על ידי היטלר ימח שמו. גבוה יותר על ההר, משני הצדדים, עמדו צעירים עם לפידים בוערים בידיהם.
אני מרגישה יופי וקדושה אלוהיים. העיניים שלי בוערות ורוצות לספוג, משהו לפחות, מתמונת האבל ואש הקודש. אבל, עד מהרה אני עוצמת את עיניי, עכשיו אני רואה רק את העיניים הפנימיות שלי, את הדמיון שלי. ובדמיון שלי אני רואה במערה, היכן שנמצאת עכשיו המקהלה - תמונות של יהודים מן העבר - את רחל אמנו, את דבורה הנביאה, את דוד המלך.
שעת בין ערביים. השמש שוקעת. האנשים מדליקים נר נשמה גדול, זהו לפיד נפרד בכלי שחור גדול. כולם מדליקים כתובת אש גדולה על ההר:
"לא נשכח!"
לא נשכח. המילים הללו בוערות בכתובת האש ובוערות בלב כל אחד מאיתנו. שתי מילים: "לא נשכח!"
עכשיו מדבר שר החינוך, פרופסור בן ציון דינור, הוא אומר:
"השמים בוכים עכשיו, כל עם ישראל בוכה עכשיו" -
וגם אני בוכה. ובוכים יחד כל המוזמנים. הוא מזכיר לנו את כל היקרים לנו. ילדים קטנים טהורים שלא עשו רע. הוא מרים את ידיו לשמים וזועק:
"אנו שומעים עתה את קולם, הם קוראים לנו כדי שלא נשכח אנו, והדורות הבאים, את המעשים הנוראים של הרוצחים!"
באותו רגע חשבתי, שכך כנראה, זעק לשמים ירמיהו הנביא.
גיבורת מרד גטו וורשה, צביה לובטקין, עמדה על ההר כאלת נקמה ודבריה צבעו מחדש והדהדו מחדש במרחבי ההרים והסלעים.
השר משה שרת אמר שמטרתו של "יד ושם" היא לזכור ולא לשכוח את מעשי הגבורה של היהודים בגטאות ולזכור ולהזכיר זאת לדורות הבאים.
עכשיו שרו את השיר "העיירה בוערת" של מרדכי גבירטיג, את השיר "אני מאמין" וחזן התפלל את "אל מלא רחמים".
אל הנשיא שלנו ניגשו ילד וילדה ולפידים בידיהם. הם התקרבו אל הנשיא והצדיעו. הנשיא קם ואיתו כל השרים וביחד עם שני הילדים והלפידים, עלו במעלה ההר.
הנשיא שתל את העץ הראשון לזכר היהודים שנספו ונהרגו בגטאות, במחנות הריכוז ובמחנות ההשמדה.
הטקס העצוב הסתיים בשירת ההמנון "התקווה".
את הטקס העצוב הזה לא אשכח עוד שנים ארוכות.
================================
הוא נפטר שם בשנת 1954
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה