את העבודה הקהילתית האחראית שיהודי קורוב הפקידו בידיו (כנשיא הקהילה), הוא ביצע בלב ובנפש.
את כל זמנו הפנוי השקיע בקהילה. הוא נהג לצאת מהבית מיד אחר הצהריים ולחזור בחצות הלילה.
אמי החורגת נהגה לבכות ולילל, אבל מעולם לא אמרה לו מילה רעה ולא הפריעה לו בעבודתו. אבי לא הרגיש באווירה הקשה, מאחר והיה עסוק מדי בעבודת הקהילה.
סמוך על בריאותך ועל חייך עם רופא אנטישמי
רופא העיירה שלנו, הנוצרי ויישיסקי, היה אנטישמי. הוא לא עשה ביקורי בית ליהודים אם לא קיבל את שכרו מראש. הוא פשוט עורר חוסר אמון אצל היהודים אשר בחוסר רצון הזמינו אותו לטפל בבריאות רק כאשר לא הייתה כל ברירה. לא היה רופא אחר בעיירה. אבי החליט שאין ברירה והוא חייב למצוא רופא יהודי. לצורך זה נדרש סכום גדול של כסף. אבי החל ללכת מבית לבית לקבץ נדבות למען המטרה הזו. הוא עשה זאת בזמן הקור הגדול והסערות. אני חיכיתי בבית שעות לשובו, לא יכולתי להירדם. אמא שלי באה אליו בטענה שבקרוב יפסיק לגמרי לחזור הביתה. אבל הוא הסביר לה את חשיבות המטרה, אסור לעצור בגלל קשיים, הוא חייב לעשות את זה!
אבא נסע, איש לא ידע לאן ולמה - הוא חזר לעיירה עם רופא! צריך היה למצוא לו מגורים ועד אז הרופא גר אצלנו בבית. סוף סוף אבא מצא לו דירה אצל רייזל שאול לוינזון.
ריפוי חסר תועלת ותרופות זולות
ובכן, מכיוון שיש כבר רופא יהודי, יש לדאוג שגם חולים עניים יוכלו ליהנות מהעזרה הרפואית, ויהיה להם כסף לקנות את התרופות, לשם כך ייסד את "לינת צדק". מדי יום הגיע הרופא למקום וטיפל בחולים העניים.
אלו רק כמה מילים בקצרה על עבודת הצדקה של אבי.
ייזכר שמו בכבוד!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה