כולנו זוכרים שבשטעטל שלנו היו הרבה עניים וכזכור, העזרה הרפואית הייתה ברמה מאוד נמוכה. לשטעטל היה רק רופא אחד, נוצרי, שהיה צריך לשרת את השטעטל וכן את הכפרים שסביבו. זו אוכלוסייה של 10,000 נפשות. אם גביר בעיירה היה חולה הוא לא הגיע לפשיטת רגל אבל אם חלילה עני היה חולה, הוא צריך היה למכור את הכרית האחרונה שלו. היו מקרים רבים שבהם אנשים מתו בגלל חוסר עזרה רפואית.
עותק נייר מכתבים של "לינת הצדק" בקורוב, עם כתב ידו של יענקל ויינריב
בהזדמנות זו אני רוצה להזכיר את הפלדשר חיים שמואל לוסטמן ז"ל אשר נתן עזרה רבה ליהודים חולים. עם זאת, במקביל, הוא היה רק פלדשר. מיד לאחר פטירתו (1932) נולד הרעיון להקמת לינת הצדק בשטיבל של הרבי, ר' יענקל מאטיס. זה היה במוצאי שבת. לאחר ההבדלה נשארו חצי מנין גברים לאחר הבדלה ודנו בחדשות השבוע. כילד, תמיד שמחתי לשמוע על מה הגברים המבוגרים מדברים. בין הנשארים היה גם אבי לייביש גוטליב ע"ה, ר' יודל בריק, ר' יענקל ויינריב ואחרים. הנושא היה:
"לינת הצדק", הם חייבים ליצור מוסד שיהיה חסר פניות וכל התושבים יתמכו בו והוא יתמוך בכל החולים שיפנו אליו לעזרה. מי שזוכר את ר' יודל בריק ע"ה, יודע שכאשר לקח על עצמו משהו, היה עליו לראות אותו במאה אחוז. הוא היה אחד האנשים הנמרצים בשטעטל, מלא יוזמה.
המשימה הראשונה הייתה להביא לשטעטל רופא נוסף, יהודי. הוקמה ועדה מנהלת בראשות ר' יודל בריק, יעקב ווינריב, אבי, לייביש גוטליב ואחרים. הוחלט לכנס אסיפה של כל התושבים בבית המדרש.
זה היה ערב ראשון, חורף, כשהאנשים לא היו רחוקים בירידים, אלא היו בבית. בית המדרש היה דחוס באנשים, הרצפה הייתה רטובה מהשלג שהוכנס ועשן כחול מהסיגריות שעישנו ריחף מעל ראשיהם. 200 המנורות סמאו את העיניים עם האור החזק שלהן.
מעכל שמש קיבל קריצה שהוא צריך להשתיק את כולם. הוא נתן כמה דפיקות על עמוד התפילה ונעשה שקט. ליד השולחן עמדו כמה בעלי בתים נכבדים ובראשם ר' יודל בריק. יודל דיבר על חשיבותו של מוסד כמו לינת הצדק, שתפקידו לעזור לעניים חולים ובו זמנית להביא ליהודים רופא יהודי משלהם ולתת תרופות זולות וחינמיות לחולים נזקקים.
ההערכות החלה לאחר נאומו של ר' יודל. היציאה נחסמה בשולחן ארוך וכבד מבית המדרש. יהודים רחבי כתפיים לא נתנו לאיש לצאת עד שתרמו.
כך האסיפה עברה בהצלחה רבה.
התמונה צולמה במהלך פגישה בה התארח הקורובר שמחה הוברמן מאמריקה
יושבים מימין לשמאל: 1) יוסף יידל זלצברג, 2) נפתלי לוין, 3) משה אפלבוים, 4) יוסקה חזן אקרמן, 5) לייביש גוטליב, 6) ר' אלימלך גוטרמן, 7) שמחה הוברמן, 8) יענקל ויינריב, 9) שמואל חנסמן, 10) אברהם ריק, 11) אשר איידלשטיין, 12) יצחק קיימן, 13) ישראל זיידנוורם, 14) איצ'ה פפרקורן, 15) שני ילדיו של פסח ליבסקינד
עומדים: איצ'ה אפלבוים, פסח ליבסקינד, לייזר הרש קניג, נער, דוד רוז'ינר (קורנגולד), משה בלומלס, אהרון ויינריב, יידל שטרן, נער.
מוסד "לינת הצדק" החל להתפתח ולגדול. תוך זמן קצר הביאו את הרופא היהודי דר' פרץ, שהצטיין כמומחה והיה אהוב מאוד על האוכלוסייה. השטעטל תמך במוסד וכן אגודת יוצאי קורוב באמריקה. "לינת הצדק" נתמכה על ידי כלל האוכלוסייה ללא הבדל במעמד, רמה חברתית או מפלגה והתקיים עד היום האחרון יום חורבן העיירה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה