בבית הכנסת בקורוב, מימין לשמאל: עוזר מלמד, הרש פנצטר, יוסקה סופר (חזן), אלתר שניידר, פנחס מונדרבסקי, הצייר יענקל מצ'ניק, אהרון אקרמן (בנו של יוסקה חזן), וילד.
הצייר הידוע יענקל מצ'ניק שהה בפריז מאז 1937*, כאשר הגרמנים כבר שרפו בתי כנסת יהודיים בגרמניה, אנשים החלו לחשוב שחשוב לנסוע לפולין כדי לצייר ולצלם את בתי הכנסת המפורסמים שלה לפני שיהרסו - חלילה - במיוחד אלה בעלי ערך ארכיטקטוני-אמנותי. מצ'ניק הציע לסופר הרש פנצטר להתלוות אליו לפולין. הוא, מצ'ניק, היה מצייר את בתי הכנסת, ופנצטר היה מצלם אותם. מצ'ניק, כמו רוב האמנים היהודים בצרפת, נרצח על ידי הנאצים. בשנת 1951 פרסם הרש פנצטר יצירה מונומנטלית נפלאה בפריז, בשם "האמנים המיוסרים שלנו", עם הקדמה מאת מארק שאגאל.
"...כשנכנסנו לבית הכנסת התרשמנו מיד מארון הקודש המגולף להפליא, מהעמוד והפרחים והדוכן ומעמד התורה, שצילמנו מיד בשל יופיים. עם זאת, התרשמנו לא פחות מהרבי יוסקה סופר, חזן בית הכנסת, מפניו הנאות והתנהגותו האצילה והדיסקרטית".
*הערה של שמשון מון - אחיינו של יעקב (יענקל) מצ'ניק:
למעשה הוא הגיע לפריז בסוף 1928.
יוסקה סופר (חזן) הוא הסבא שלי שסיפור רציחתו מופיע בהמשך בספר. אהרון אקרמן, בנו של יוסקה, נהרג. רק שלושה מתוך 9 הילדים של יוסקה אקרמ ןשרדו- פנחס אקרמן (אבי, ז"ל), מאיר אקרמן (ז"ל), וגולדה (זהבה) פוגלמן (ז"ל), שסיפורה מופיע בהמשך
השבמחק