מתוך אנציקלופדיה יודאיקה, כרך 10:
עיירה קטנה באזור פולאווי, מחוז לובלין. יהודים חיו שם כבר בשנת 1548. יהודים רבים מתו מות קדושים במהלך הטבח בזמן רדיפות צ'ארנייצקי בשנת 1656.
כאשר הונהג מס הבולים על ספרי קודש יהודים (1776), החזיקו מאה יהודי קורוב ב-1195 ספרים. בית הכנסת מעץ נשרף במהלך מלחמת העולם; הוא מוזכר כבר ב-1690 על ידי הנוסע אולריך פון ורדום. (ליהודי קורוב אין כל ידיעה על עובדה זו. תאריך שריפת בית הכנסת – בזמן מלחמת העולם – אינו בטוח בהחלט. [עורכי ספר יזכור זה]) בשנת 1765 שילמו 904 יהודים בקורוב מס קלפי. ב-1852 חיו שם 1598 יהודים; בשנים 1897 –2107 יהודים (מתוך אוכלוסייה של 3980), ובשנת 1921 –2230 יהודים (מתוך אוכלוסייה של 3392). היה בית ספר יסודי בניהול ארגון "תרבות".
Disparlimenten d. Warschauer jüd. Hauptarchivs. Kopfsteuer Finanzkommission Nr. 35.
s 204 (Warsch. Finanzarchiv). Bersohn Dyplomatarjusz Nr. 518.
Statistik d. Lubliner Woiwodeschaft in “Junger Historiker,” Nr. 7, E.R.
מתוך אנציקלופדיה של יבריסקיה:
בתקופת הרפובליקה הפולנית, קורוב הייתה עיירה במחוז לובלין. בשנת 1656 תקפו חייליו של ההטמן סטפן צ'ארנייצקי את היהודים המקומיים והרגו כמה מהם. בשנת 1765 מנתה האוכלוסייה היהודית 1092 משלמי מסים. כעת (בשנים הראשונות של המאה ה-20 - עורכי ה-Evreiskaya Entsiklopedia) היא יחידה מנהלית של אזור נובו-אלכסנדרו, מחוז לובלין. ב-1856 חיו שם 1100 נוצרים ו-1564 יהודים; בשנת 1897 – 2107 יהודים מתוך אוכלוסייה כוללת של 3980
מתוך: Slownik Geograficzny Krolestwa Polskiego
קורוב בשנת 1893
עיירה כפרית, פעם עיר, על גדות נהר קורובקה, מחוז נובו-אלכסנדר (פולאווי), עיריית קורוב והקהילה. ממוקמת משמאל לקו הרכבת Nadwysla (בסמוך לקו הוויסלה), 5 ורסטאות מתחנת קלמנטוביץ', על תוואי פולאווי-לובלין. ממוקמת בין Konskowola ו-Markusza, בערך 30 ורסטאות מלובלין, 16 ורסטאות מפולאווי, 125 ורסטאות מורשה. הוא מכיל בית הכנסת של הקהילה, בית אבות, בית משפט עירוני, משרדי עיר, קופת חיסכון, בית ספר יסודי וסניף דואר. בשנת 1827 היו 248 בתים; בשנת 1860 – 2672 תושבים (1562 יהודים); כעת (1883) 245 בתים, 13 מהם מוקפים חומה, 3393 תושבים (2035 יהודים), בית מרקחת, 48 מחסנים. בעיירה מתקיימים שישה ימי יריד במהלך השנה.
התאריך שבו הפכה קורוב לעיר אינו ידוע. הייתה בה כנסיית עץ מאמצע המאה ה-15, הנושאת את שמו של ישו הקדוש, שנוסדה על ידי האציל יאן זבא֭סקי ל. נלנץ' (Dlugacz, Vol. 2, p. 520 / Jan Dlugacz היה היסטוריון פולני נודע-עורכים) כשהזבסקיים אימצו את הקלוויניזם, הם החליפו את הכנסייה בבית תפילה קלוויניסטי, שנמשך מ-1559 עד 1630, כאשר המשפחה חזרה לקתוליות. הכנסייה הקתולית החדשה שעומדת עד היום ונבנתה בשנת 1690. הנוסע ורדום, שעבר בקורוב באותה תקופה, כינה אותה "כפר עלוב עם אוכלוסייה יהודית (ליסקה, "זרים בפולין", עמ' 76).
בעקבות הזבסקיים, האצילים של קורוב היו:
Szczukows, Potockis, Kaczynskis, Zbyszewskis, Izsickis. במשך זמן מה כומר הקהילה של הכנסייה היה גז'גורז פירמוביץ', הפדגוג הנודע דאז וחבר ועדת החינוך המלכותית. עד היום ישנה אנדרטה שלו, וכן של לסטניסלב זבא֭סקי (1585).
* * *
קהילת קורוב מנתה 3420 איש. שטח המחוז כלל:
Bartogo, Brzorzowa, Gocz, Choszczow, Chzachow, Chszadowek, Debo, Tonkacz, Wolka, Oleszyn, Paluchy, PÅ‚onka, Podbusz Sielce, Szumow, Nowodworek, Kurow.
(בנוסף, נכסי קורוב, החוות, כמות האדמה הניתנת לעיבוד וכמויות שטחי המרעה, יערות, קרקעות בלתי שמישות מכוסות עשבים שוטים, דונמים פנויים. שש טחנות מים, שלוש טחנות רוח, מנסרה אחת, חצר לבנים אחת.
* * *
(מתוך Slownik Geograficzny Krolestwa Polskiego, ורשה, 1883, כרך 4, עמ' 932)
מאת ד"ר רפאל מאהלר (ירושלים) ב"דר יונגר היסטוריקר"
... הנה הפרטים על קורוב, מתוך המחקר שלי "סטטיסטיקה של היהודים בדוכסות לובלין, 1774–1765", ב-Der Younger Historiker vol. 2, ורשה 1929, עמ' 67–108.
הקהילה היהודית בקורוב מונה 904, ו-136 יהודים ב-20 כפרים בסביבה. 52 יהודים בעיירה מניכוב הנמנים על קהילת קורוב. המספר הכולל של קהילת יהודי קורוב הוא 1092 (מעל גיל שנה. צעירים מגיל שנה אינם מחויבים בתשלום מס קלפי ולכן אינם נכללים).
בעיירה קורוב: 420 גברים, 484 נשים.
1200 משפחות, גרים ב-100 בתים.
סך הבתים הללו הוא:
ב-53 בתים – משפחה אחת כל אחד.
ב-31 בתים, שתי משפחות כל אחד.
ב-19 בתים, שלוש משפחות כל אחד.
ב-3 בתים, ארבע משפחות כל אחד.
ב-3 בתים, חמש משפחות כל אחד.
סך הכל: 109 בתים.
בית אחד לא יהודי.
רפאל מאהלר, ירושלים, 20 בינואר 1955.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה